בית חולים שערי צדק לוגו שערי צדק המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית חולים בירושלים. נחנך ב-י\"ט בשבט תרס\"ב 27 בינואר 1902. מייסדו ומנהלו הראשון במשך 45 שנה, היה ד\"ר משה וולך, דמות מרכזית בתולדות הרפואה בתקופת היישוב. בשנת 1980 עבר בית החולים למשכנו החדש בשכונת בית וגן בירושלים רחוב שמואל בייט 12, ת.ד 3235, ירושלים 9103102 02-6666666 חזית בית החולים
דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

פיסטולה רקטו-פרינאלית

איטמות פי טבעת עם פיסטולה רקטו-פרינאלית

זהו המום הפשוט ביותר מתוך קשת המומים האנו-רקטלים.
במום זה פתח פי הטבעת קיים אך אינו ממוקם במקומו האנטומי, פתח פי הטבעת יהיה קרוב יותר לנרתיק (בבנות) או לשק האשכים (בבנים).
פיסטולה = נצור, קשר בין שני איברים
פרינאום = האיזור בעור בין פי הטבעת לנרתיק (בבנות) או לשק האשכים (בבנים)

מום זה מכונה לעיתים " פי טבעת קדמי" או Anterior Anus שם זה איננו מדויק מאחר ובילדים כאלה לא קיים פי טבעת אמיתי או תעלה אנאלית תקינה.
לתעלה אנאלית תקינה קיים מבנה מאד מסוים הכולל מעבר הדרגתי בין מעי לעור, עם שרירים (סוגרים) הבנויים בצורה מסוימת ואיזור תחושתי מוגדר.

אבחנה

אבחנה של מום זה, כאמור, מתרחשת בבדיקה הפיזיקלית של הילוד לאחר הלידה. נדיר מאד שמצב זה יאובחן בבדיקות טרום לידתיות. כמו כן, לא ידוע לנו על גן מסוים האחראי על מום זה ולכן גם בדיקות גנטיות לא יסייעו.

הערכה וטיפול

היממה הראשונה מוקדשת להערכה של המום וכן הערכה לגבי קיום מומים נוספים (ראה "מלפורמציות אנורקטליות").
מאחר וקיים פתח דרכו הצואה יוצאת יש להעריך בשלב הראשון האם הפתח צר או רחב מספיק להתרוקנות.
הערכה זו מתבצעת בבדיקה פיזיקלית עם שימוש במרחיבים המודדים את קוטר הפתח. במקרים רבים הפתח הינו צר ונדרשות הרחבות. הרחבות אלו מתחילות בימים הראשונים שלאחר הלידה ע"י הצוות הכירורגי, עד שהפתח מגיע לקוטר המאפשר התרוקנות טובה ומלאה. זהו תהליך הנמשך מספר ימים שבמהלכו אנו מלמדים את ההורים כיצד לבצע את ההרחבות בעצמם.
לאחר מספר ימים בו נשלמת ההערכה לגבי מומים נוספים וההרחבה מספקת הילד/ה ישתחררו לביתם וימשיכו מעקב מרפאתי. ההרחבות נמשכות מספר שבועות נוספים ע"י ההורים בבית.

מעקב לאחר השחרור

לאחר השחרור ההורים יגיעו לביקורת מרפאתית במרפאה לכירורגית ילדים בשערי צדק ובמהלך המעקב יוחלט על הצורך בניתוח.

טיפול ניתוחי

ההחלטה על הצורך בניתוח איננה פשוטה. אם המרחק לנרתיק מספק, ורוב הפתח מוקף בשריר ההערכה שלנו תהיה שקרוב לודאי לא תהיה בעיה של שליטה וניתוח לא ישפר את איכות החיים, למרות שפתח פי הטבעת איננו לגמרי במקומו – ולא נמליץ על ניתוח, אלא מעקב בלבד.
לעומת זאת, ניתוח יתבצע כאשר הכירורג מתרשם, שהמרחק בין פתח פי הטבעת לבין פתח הנרתיק הינו קטן מאד וכאשר נראה שפתח פי הטבעת כמעט ולא מוקף בשריר הסוגר.
הטיפול הניתוחי הוא ניוד (הסטה) של פי הטבעת למקומו המקורי ובניה של גוף פרינאלי הנמצא כאמור בין פי הטבעת החדש אל הנרתיק.
גם במקרים בהם לא מנתחים יש להמשיך מעקב במרפאה הקולורקטלית.

אנופלסטיה = Anoplasty / PSARP – Posterior Sagittal Anorectoplasty

ניתוח זה מתבצע בגישה פרינאלית (מאיזור פי הטבעת) בו אנו מסיטים את הרקטום ו"פי הטבעת" אל מרכז השריר, ובונים גוף פרינאלי בין פי הטבעת החדש אל הנרתיק. במטרה ששילוב זה יאפשר שליטה טובה יותר וכן יאפשר בעתיד לידה נרתיקית.
ניתוח זה דורש מיומנות וניסיון רב מאחר ונדרשת הפרדה מדוקדקת בין הרקטום לנרתיק ללא פגיעה בשני האיברים וכן יש לדייק במיקום פי הטבעת החדש על מנת לאפשר שליטה מיטבית.
מניתוח זה התינוק יוצא עם תפרים הנראים לעין שנמסים לבד וכן קטטר שתן. ההחלמה היא בדרך כלל קלה, הכאבים לרוב יחסית מינימליים.
לאחר הניתוח חובה להקפיד על נקיון של מקום הניתוח על מנת להימנע מזיהומים ואין לבצע שום פעולה רקטלית כדי לא לפגוע במקום הניתוח.
במקרים בהם לתינוק שעובר את הניתוח אין סטומה הוא יהיה בצום כשבוע, ההזנה תתבצע דרך הוריד וזאת על מנת להקטין למינימום מעבר יציאות דרך פצע הניתוח ובכך להקטין סיכויי זיהום של פצע הניתוח.
כשבוע לאחר הניתוח בהנחה שהכל עובר כשורה, משתחררים הביתה.
כשבועיים לאחר הניתוח יש צורך בביצוע הרחבות, כיוון שבמהלך ריפוי הפצע יש נטיה להצטלקות והתכווצות שעלולה להביא לידי הצרות של פי הטבעת החדש. כדי למנוע הצרות זו אנו מדריכים את ההורים כיצד לבצע זאת ומציידים אותם במרחיבים מתאימים. ההרחבה מתבצעת מידי יום למשך כשלושה חודשים תוך כדי מעקב מרפאתי.