נוזלים באוזן התיכונה עלולים להצטבר בזמן מחלה ויראלית, אך לרוב לאחר מספר שבועות הנוזלים חולפים ללא כל טיפול.
באחוז לא מבוטל מהילדים בגילאי 3-5 ההורים והגננת שמים לב לירידה בשמיעה שנמשכת זמן רב. בבדיקת רופא מתגלה שיש נוזלים באוזן התיכונה. זו הסיבה השכיחה ביותר לירידה בשמיעה בגילאים אלה. במקרים אלה אין לרוב קשר למחלה ויראלית והבעיה קשורה יותר למבנה האוזן התיכונה ותפקודה, בעיקר לתהליך הטבעי של כניסת האוויר לאוזן דרך הצינור שמחבר בין האוזן התיכונה לחלל האף האחורי.
על מנת לאבחן את מידת ירידת השמיעה ולהוכיח כי היא אכן קשורה לנוזלים באוזן הילדים מופנים לבדיקת שמיעה.
טיפולים שונים נבדקו במחקרים רבים, כולל תרופות נגד אלרגיה (לייבוש הנזלת והאוזניים), אנטיביוטיקה וסטרואידים, אולם לא נמצאה תרופה אשר לאורך זמן מצליחה לפתור את הבעיה.
ברור כי ירידת שמיעה משמעותית פוגעת בהתפתחות הילדים, בלימוד השפה והדיבור. על כן, אם יש נוזלים עם ירידת שמיעה ברורה, שנמשכת מעל 3 חודשים, רצוי להתייעץ עם רופא אא"ג בנוגע לניתוח כפתורים באוזניים. מדובר בניתוח בהרדמה כללית בו משתילים צינורית פלסטיק בעור התוף. הצינורית מאפשרת כניסת אוויר לאוזן התיכונה ומבטלת בכך את בעיית הצטברות הנוזלים שם. הכפתורים נשארים לרוב בין חצי שנה עד שנה ואז יוצאים לבד. הדבר מתגלה במעקב אצל רופא אא"ג. לעתים יש צורך לשים כפתורים יותר מפעם אחת, אם הנוזלים חוזרים.
יש להקפיד למנוע כניסת מים לאוזן כל זמן שהכפתור במקום כדי למנוע דלקות אוזניים. הדבר נעשה ביעילות ע"י שימת צמר גפן מרוח בווזלין בפתח האוזן החיצונית בזמן מקלחת והסרתו עם סיומה. כמו כן, לא מומלץ לטבול את כל הראש בבריכה בתקופה בה הכפתורים במקום.
הסברים נוספים תוכלו לקבל בפגישה עם רופא אא"ג.
