מכון אנגיוגרפיה

טחורים פנימיים של הרקטום היינו בעיה מאד שכיחה באוכלוסיה. הטחורים גורמים לתסמינים כמו דימום בזמן יציאות,צניחה של הטחורים מחוץ לפי הטבעת, וגירודים. בדרך כלל, הקו ראשון של טיפול בטחורים סימפטומתיים הוא הידרציה טובה, מרכך צואה, וקרמיים מקומיים. ברבה מטופלים לא מקבלים מספיק הקלה עם טיפול קונסרבטיבי ועוברים לטיפולים התערבותיים. יש מגוון של טיפולים "אנדוסקופיים" כמו רצועה של הטחורים. הטיפולים האלה הם מהירים וניתנים לעבור אותם במרפאת פרוקטולוגיה. אך הישנות של תסמינים לאחר טיפול אנדוסקופי הוא גבוה. השלב הבא בטיפול הוא ניתוחי ויש מגוון של ניתוחים, אלא הכי נפןץ הוא כריתה של הטחורים. כריתת טחורים נחשב כטיפול מאד יעיל, אך כרוך בסיכון של סיבוכים (דימום, אבסס, פיסטולה, זיהום) והכלמה ארוכה ולפעמים קשה. יש ניתוחים אחרים שהם פחות התערבותיים מכריתת טחורים, אך הם נחשבים כפחות יעילים מכריתה.

תסמינים:

• דם על נייר

• דם באסלה

• צניחה של טחורים

• בליטה של טחורים

• דימום מטחורים

• טחורים בולטים מפי הטבעת

האם אמבוליזציה של טחורים מתאים לך?

אמבורויד נחשב כאלטרנטיבה לניתוח באלו שהבעיה העיקרית שלהם זאת דימום וגם מתאים (אלא פחות מועיל) לאלה עם צניחה משמעותית של הטחורים. אמבורויד היא אופציה טובה למטופלים שמקבלים טיפול במדללי דם (בשביל סטנטים בלב, ניתוחים במסתמים, בעיות קרישיות..), לאלה עם דלקת במעיים (למשל מחלת קרונס או קוליטיס), או לאלה שלא מעוניינים בניתוח או הליך שבוצעה דרך הרקטום.

טיפול: אמבוליזציה של טחורים

הכרית טחורים הוא מבנה אנטומי בדופן הרקטום התחתון הכולל רקמה רכה וכלי דם. התפקיד הפיזיולוגי זה לאפשר שליטה על הוצאת צואה. היום אנחנו מבינים שהבעיה העקרונית הגורמת לטחורים פנימיים היא זרימה עורקית מוגברת, הגורמת להרחבה משנית גם לורידים בתוך הכרית טחורים .ההבנה שהגורם העיקרי הוא זרימה עורקית מוגברת גרמה למחקרים (בראשם פרופ' וינסנט וידל מצרפת) על האופציה של זיהוי וסגירה של כל העורקים (אמבוליזציה) המספקים את הטחורים, על ידי צינתור זעיר פולשני.
ההליך: אמבוליזציה של טחורים.

על ידי הרדמה מקומית בלבד, צנתר (צנור מאד דק בקוטר של מילימטר) הוכנס דרך עורק ברגל או בשורש כף יד, והצנתר נווט לתוך העורקים שמספקים את כרית טחורים . אחרי שמכניסים את הצנתר לעורקים המספקים את כרית טחורים, סוגרים (אמבוליזציה) את העורקים האלו עם סלילים קטנטנים העשויים ממתכת. המטופל נשאר כמה שעות להשגחה וחוזר הביתה באותו היום, רוב הזמן בלי שום צורך למשככי כאבים. ההקלה בתסמינים יכולה לקרות מיד אלא יכול לקחד עד 3 חדשים. המטופלים חוזרים לפעילות מלאה 1-2 ימים לאחר הפרוצדורה.

יש וריקוצלה ב15% מגברים בין 15-35 שנים. וריקוצלה הינה ורידים מורחבים בשק אשכים שמקורו שסתומים לא תקינים בורידים האלו. וריקוצלה לא תמיד גורמת לתסמינים, אבל באנשים מסוימים, עלולה לגרום לכאבים ונפיחות באשכים. וריקוצלה עלולה להשפיע על הפוריות של גבר, והרופא שלך יכול לאבחן אותו כחלק מבירור לאי-פוריות.

וריקוצלה הוא וריד מוגדל בשק האשכים שעלול לגרום לחוסר פוריות, כאב או נפיחות. אמבוליזציה של וריקוצלה משתמשת בהדרכת הדמיה בכדי להכניס קטטר באופן זעיר פולשני לורידי האשכים בכדי לסגור את הורידים האלו. זה נעשה דרך סליסלים קטנטנים שמכניסים לורידים דרך הקטטר. זה פחות פולשני מאשר ניתוח קונבנציונאלי, משפר את תוצאות הפוריות דומה לניתוח קונבנציונאלי, והוא יכול להקל על כאב ונפיחות.

תסמינים:

נפיחות באשכים

כאבים באשכים

ורידים בולטים בשק אשכים

אי-פוריות

אי-פוריות זכר

מספר זרע נמוך

תאי זרע לא תקינים

טיפול: אמבוליזציה של וריקוצלה

אנחנו במרפאת גרוסלם וסקולר מציעים אפשרויות טיפול מקיפות של וריקוצלה ופוריות הזכר. אנו מספקים את הטכניקות האפקטיביות והזעיר פולשנית ביותר. המטופלים נהנים מתוצאות מצוינות עם זמני התאוששות מינימלית. אנו מחויבים לספק את האיכות הגבוהה ביותר של טיפול ואמפטיה אישית. אנו עושים כל מאמץ כדי להבטיח נוחות ולשלוט בכאב. המטופלים שלנו מקבלים גישה למעקב טלפוני או אישי לאחר השחרור כדי לענות על שאלות ולספק הדרכה בעת הצורך. ברגע שהוא אובחן, בדיקות באמצעות דימות אולטרסאונד ניתן לבצע כדי לקבוע את הגודל והמיקום של כלי הדם המעורבים. לאחר ההערכה, הרופא שלך יוכל לדון איתך על האופציה הטובה ביותר לטיפול במצב האישי שלך. בעבר, ניתוח היתה האופציה היחידה לטפל בוריקוצלה. עם זאת, טכניקה זעיר פולשני, הנקראת אמבליזציה של וריקוצלה, יכול להתבצע ללא כאבים במסגרת אשפוז יום.

ההליך משתמש בסלילים קטנטנים וחומר תרופתי¬ כדי לחסום את זרימת הדם אל כלי הדם המורחבים בתוך השק אשכים. ההליך מבוצע על ידי הצבת קטטר בכלי המושפע ופריסת הסליל באזור המיועד. הפרוצדורה בפועל מבוצעת במסגרת אשפוז יום ואורכת כשעה אחת. אתה יכול לצפות לחזור לעבודה תוך 24-48 שעות. רוב המטופלים מתאוששים לחלוטין תוך 3 ימים. אמבוליזציה של וריקוצלה נחשב אפקטיבי במידה שווה כמו ניתוח בשיפור סיכויים להרות באופן טבעי. באמצעות הדרכה הדמייתית, קטטר (שפופרת ארוך, דק וחלול) מוכנס דרך העור לתוך וריד הגגולרי, כלי דם גדול בצוואר, ומתמרן לאתר הטיפול. כמויות קטנות של צבע רנטגן (חומר ניגוד) מוזרק כך שהרדיולוג הפולשני יכול לראות בבירור את הורידים תחת שיקוף רנטגן כדי לאתר את הבעיה היכן היא והיכן לעשות אמבוליזציה, או לחסום את הווריד. סלילים זעירים עשויים ממתכת וחומר תרופתי מוכנסים לאחר מכן בווריד כדי לחסום אותו. על ידי חסימת הווריד הבעייתי, זרימת הדם יכולה לצאת את האשך דרך מסלולים נורמליים. נפיחות והלחץ בתוך האשך יופחת אם זרימת הדם מופנה בהצלחה. בסוף ההליך,הקטטר יוסר מהגוף. הפתיחה בעור מכוסה לאחר מכן בתחבושת קטנה. אין צורך בתפרים. הליך זה מושלם בדרך כלל תוך שעה ודורש הרדמה מקומית בלבד. מטופלים חוזרים לפעילות נורמלית כמעט מיד ומונחים רק כדי לא להרים חפצים כבדים 5 ימים לאחר ההליך.

ורידים דליות של הרגליים הן הפרעה שכיחה מאד, במיוחד בנשים עם ילדים מרובים. חשוב לציין כי ורידים דליות הן הפרעה רפואית אמיתית, ולא רק "קוסמטי". כיום, קיים הליך מוכח היטב וזעיר פולשני עם שיעור הצלחה גבוה ביותר (> 90%), ולכן אין צורך לסבול מורידים דליות. זרימת הדם בכיוון הלא נכון ("רפלוקס") היא סיבה נפוצה מאוד של כאב כרוני ונפיחות, ואפילו כיבים ברגליים. הוא גם הגורם השכיח ביותר של ורידים דליות, אשר יכול להיות קשור לכאבים, כבדות ברגליים, עייפות ברגליים, דימום, גירוד, דלקת, ופקקת ורידי העמוקים.

תסמינים:

נפיחות ברגליים

כאבים ברגליים

כבדות ברגליים

ורידים בולטים ברגליים

עייפות ברגליים

ורידים דליות

רגליים נפוחות

כאב ברגל

טיפול:

גרביים אלסטיים מסייעים למטופלים עם תחושות של כאבים וכובד ברגליים. הם לא, לעומת זאת, מטפלים בבעיה הבסיסית, שהיא אי-ספיקה (רפלוקס) בורידים. בנוסף, חולים רבים מתקשים לסבול גרביים אלסטיים בשל אי נוחות. באופן מסורתי אי-ספיקה ורידית טופל עם ניתוח פתוח כדי להסיר את הווריד העיקרי שגורם לאי-ספיקה. הניתוח המסורתי הוא טיפול יעיל, עם זאת, הוא דורש הרדמה, משאיר חולים עם צלקות, והוא מזוהה עם כמה שבועות של זמן ההתאוששות. יש עדויות מרובות לכך ש"אבלציה אנדובנטית ", טיפול לא-ניתוחי המבוסס על קטטר, יעילה כמו ניתוח ועם סיבוכים הרבה פחות, הרדמה מקומית בלבד, פחות כאב, וזמן התאוששות הרבה יותר קצר.

במרכז הרפואי שערי צדק, אנו מציעים אבלציה אנדובנטית עם קטטר מיוחד בשם "ונסיל" או עם סוג אחר של קטטר בשם "גלי רדיו" (דומה מאוד ל'לייזר'). המטופלים מגיעים להערכה ראשונית במרפאת האנגיוגרפיה שבה נערכת בדיקת אנמנסיה ובדיקה גופנית. אולטרה-סאונד דו-צדדי מתבצע גם כדי לקבוע את האנטומיה של הוורידים של המטופל, והכי חשוב, כדי לקבוע אם לחולה יש אי-ספיקה ("רפלוקס") בוריד הגורם, הנקראת וריד "ספנה". אולטרסאונד דופלקס רשמי ניתן לבצע בקופת חולים המקומי) יש צורך לשלול פקקת ורידי העמוקים). אם החולים הוא מועמד מתאים עבור אבלציה אנדובנטית, הוא יקבל תור להליך. ההליך לוקח בערך 1 שעה, והוא נעשה עם הרדמה מקומית בלבד. חולים בדרך כלל חווים אי נוחות מינימלית (אם בכלל) במהלך או אחרי ההליך. חולים חוזרים הביתה באותו יום של ההליך וחזורים לפעילות רגילה באופן מיידי. לאחר מכן הם יבואו למעקב במרפאת האנגיוגרפיה כשבועיים לאחר ההליך ולא צפוי שיהיה צורך במעקב נוסף.

שרירן ברחם הינו גידול שפיר (לא סרטני), של הרחם. הגידול מאוד נפוץ בקרב נשים בגיל הפוריות וניתן למצוא אותו בקרב 40% מהנשים. ברוב המקרים השרירן הוא ללא תסמינים, אך במיעוט המקרים ניתן למצוא תסמינים משמעותיים הכוללים: דימום מוגבר ומתמשך בזמן הוסת או בתוך המחזור החודשי, כאבי אגן, תחושת אי נוחות באזור שלפוחית השתן או הרקטום, כאבים בזמן קיום יחסי אישות והפרעה בפוריות. יש טיפולים מגוונים לתסמינים של שרירן ברחם והם כוללים, גלולות למניעת הריון או פתרונות ניתוחיים. הניתוחים מותאמים לפי התסמינים, גודל השרירן ומיקומו ברחם. ויכולים לכלול: כריתה רק של השרירן או כריתה חלקית של הרחם או כריתה מלאה של הרחם. אמבוליזציה של רחם שרירני הינו הליך(פרוצדורה) של פולשנות זעירה המהווה חלופה(אלטרנטיבה) לניתוח. הטיפול כרוך בהחדרת צנתר זעיר לתוך עורק בחלק העליון של הרגל. הצנתר מנווט לתוך עורקי הרחם ולשם מוזרקים חלקיקים מיקרוסקופיים במטרה לחסום את אספקת הדם לשרירן. לאחר מספר שעות מתום ההליך או כבר למחרת בבוקר המטופלת משתחררת הביתה ויכולה לחזור לפעילות מלאה בתוך ימים ספורים.

תסמינים:
כאבי אגן
כאבים באגן
דימום כבד בזמן המחזור
דימום כבד בין זמני המחזור
כבדות באגן
מלאות באגן
שרירנים ברחם
מיומות ברחם

ניהול כאבים:
ייתכן ובתום ההליך יהיה כאב קל או /ו חום למשך מספר ימים.
בדרך כלל נשים העוברות את ההליך חוות כאב תוך כדי ובימים לאחר ההליך. זה ניתן לפתרון על ידי תרופות לשיכוך כאבים דרך הוריד ולאחר מכן עם תרופות דרך הפה למשך כמה ימים עד שבוע.

אמבוליזציה לעומת ניתוח:
התועלת של אמבוליזציה על פני ניתוח כולל: שהות קצרה יותר בבית החולים, זמן החלמה מהיר יותר, חזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר והימנעות מסיבוכים הקשורים לניתוח גדול (זיהום בפצע הניתוחי, דימום, צלקת…).
מחקרים קליניים רבים הוכיחו באופן משמעותי שאמבוליזציה משתווה ואפילו עדיפה על ניתוח בשל ההקלה בתסמינים ובשביעות רצון של המטופלים.
החיסרון של האמבוליזציה הינו הצורך לעיתים בהליך נוסף או אמבוליזציה חוזרת או ניתוח ב- 1 מכל 5 נשים. בנוסף ישנו חשש ביכולת הפריון ובאלו ניתוח מהווה את הפרוצדורה המועדפת אם כי ישנם דיווחים על הריונות לאחר ההליך של אמבוליזציה. נשים ששוקלות את האמבוליזציה יצטרכו לעבור בדיקת MRI קודם הטיפול על מנת להדגים את האנטומיה ואספקת הדם לשרירן הרחם.

האם אתה סובל מנפיחות או כאבים שקשורים למלפורמציה וסקולרית או המנגיומה?
הכינוי "אנומליות וסקולריות"כולל מלפורמציות וסקוךריות וגם המנגיומות. מלפורמציות וסקולריות הינם אי-סדירת כלי דם, או כלי דם שגדלו בצורה לא נכונה. המנגיומות הם גידולים שפירים שכוללים כלי דם מרובים בתוכם. מלפורמציות וסקולריות ניתנים לטיפול לא-ניתוחי וזעיר פולשני רוב הזמן. המנגיומות נעלמות בעצמן רוב הזמן ולעיתים רחוקות דורשות ניתוח הסרה.

תסמינים:

כתם לידה

נפיחות

כאב

כלי דם

מנגיומה

מלפורמציה עורקית-ורידית

הפילוסופיה שלנו לגבי מלפורמציות וסקולריות

אנו מאמינים כי כולנו שותפים למאבק בסבל שלכם. אנחנו מודעים לכך, שהפנמת המחלה והבנת שיטות הטיפול הקיימות היא תהליך מורכב, שלעתים נראה קשה ומסובך. אנו מבטיחים לכם את מלוא תמיכתנו בנושא זה. אנו בטוחים בהיותנו המרכז הרפואי הטוב ביותר, שמבצע טיפולים זעיר פולשניים תחת הדמיה. אנו גאים להעניק למטופלינו את הטיפול היחיד במינו והמתקדם ביותר, בדגש על נוחות המטופל. אנו משתתפים במחקרים וניסויים קליניים כדי להמשיך ולפתח את תחום הרדיולוגיה הפולשנית. לדעתנו חינוך הדור הבא של רופאים הוא משימה חשובה מאין כמותה. אנו שותפים לחששות מטופלינו וחשים סיפוק רב כשמאמצינו מביאים לשיפור מצב המטופלים שלנו. אנו שמחים לראות חיוך על פניהם. אנו מאמינים כי רפואה היא מצרף של תחומים מקצועיים, ולכן גישה שיתופית היא היעילה ביותר בתחום זה. למשל, כשיש לנו עסק עם מלפורמציות וסקולריות מורכבות אנו מכנסים דיון בהשתתפות מומחים מתחומים שונים, כדי לגבש תכנית טיפול היעילה ביותר עבור מטופלינו.. תפיסתנו היא שהנכם שותפינו המלאים מבחינת שיפור ושמירה על בריאותכם ואנו מעריכים את דעתכם. חובתנו היא לספק לכם את כל המידע הדרוש שתסתמכו עליו כדי לקבל החלטות מודעות טרם תחילת הטיפול ובמהלכו.

מידע רקע:
אנומליות וסקולריות הן ספקטרום מגוון מאוד של פתולוגיות . הטווח יכול לנוע מנגע ממוקד עם פגיעה מינימאלית בתפקוד או עיוות קוסמטי קל, ועד נגע רחב המערב מספר איברים וירידה משמעותית באיכות החיים. רוב האנומליות וסקולריות אינם ניתנים לריפוי, והרופאים המטפלים במטופלים אלו צריכים להיות ערוכים לטיפול ארוך טווח. מרבית המטופלים, יכולים לצפות לשיפור משמעותי בסימפטומים ובאיכות החיים בעקבות הטיפול. אנומליות וסקולריות מורכבות הן מגידולים וסקולריים, והן ממלפורמציות וסקולריות. טיפול זעיר פולשני הוא מתאים לרוב המטופלים, אם כי יש תפקיד מוגבל לטיפול ניתוחי וטיפול תרופתי במקרים מסוימים. מרכז לאנומליות וסקולריות, היכן שיש טיפול מולטי דיסיפלינארי יאפשר לתת טיפול כללני ומקיף לאותם מטופלים. עמודי התווך בתוכנית טיפול באנומליות וסקולריות כוללים מתאם טיפול ייעודי , רדיולוג פולשני, וכירורגי פלסטיקה, אורטופדיה, ואף אוזן גרון. כירורג ילדים, כירורג כלי דם ורופא המטולוג יכולים אף הם להיות תורמים משמעותיים במקרים נבחרים. טיפול זעיר פולשני הוא הטיפול העיקרי באנומליות וסקולריות ולעיתים משמש כטיפול קודם לניתוח. הטיפול כולל החדרה של תרופת סקלרוזנט לתוך הנגע, על מנת לגרום לנגע להצטמק ("סקלרוטרפיה"). אמבוליזציה של העורקים המזינים או הורידים המנקזים הוא הכרחי במקרים מסויימים. מגוון טיפולים באבלציה העושים שימוש באמצעות חום או קור, צוברים גם הם תאוצה באנומליות וסקולריים מסוימות. טיפול ניתוחי בלבד, הוא בדרך כלל לא אפשרי או רצוי. סכנה לדימום, האופי המרחבי של רוב האנומליות והתחלואה מהניתוח (לדוג' פגיעה בעצבי הפנים או עיוות קשה) מהווה מניעה לניתוח ברוב המקרים. לטיפול תרופתי יש תפקיד חשוב אך מצומצם, במיוחד באינפנטיל המנגיומה (טיפול בבטא בלוקרס), ובמלפורמציות לימפטיות מיקרוציסטיות בסירולימוס. טיפול על בסיס גנטי עדיין אינו זמין אך ייתכן וישחק תפקיד משמעותי בעתיד. . אפוניומים וכן שפע של מונחים אחרים המתארים אנומליות וסקולריות, הם מבלבלים, וטרמינולוגיה לא עקבית הפריעה להבנה של אנומליות וסקולריות, לא פחות בקרב רופאים. האגודה הבינלאומית לחקר כלי הדם(ISSVA Classification) [1] פיתחה תיאור נוסולוגי פשוט לתאר אנומליות וסקולריות, ודבקות במונחים אלה מומלץ מאוד. אנומליות וסקולריות מורכבות הן מגידולים וסקולריים, והן ממלפורמציות וסקולריות.

סוגים של מלפורמציות וסקולריות:
מלפורמציה ורידית
מלפורמציות ורידיות (המוגדרים לעיתים, בטעות, "המנגיומה") מהוות את רוב ההפניות למרכזי הטיפול של אנומליות וסקולריות. יחד עם מלפורמציות לימפטיות, הן נחשבות למלפורמציות עם זרימה נמוכה. הן עלולות להשפיע על העור, על השרירים, על איברים פנימיים ועל העצמות. הן יכולות להראות כרכים, נלחצים בנקל, ובעלי גוון כחלחל או סגלגל. הם לעיתים גדלים בעמדה תלויה, או בזמן בכי או ולסלבה. שהאדם גדל המלפורמציה גדלה איתו. מלפורמציות ורידיות עלולות להתנפח ולגרום לכאב לסירוגין עקב קרישי דם קטנים המתהווים בתוך המלפורמציה. סקלרוטרפיה הוא הטיפול העיקרי. כרגע, אין טיפול תרופתי יעיל ידוע עבור מלפורמציה ורידית. עם החרגה נדירה לטיפול כירורגי שאינו אפשרי או רצוי. הסיבה היא שרוב המלפורמציות הם חוצי מדורים ללא גבולות אנטומיים ברורים, והסיכון של דימום ניתוחי בלתי נשלט נשאר גבוה. בעבר, תחלואה מהניתוח גרמה לעתים קרובות יותר נזק מאשר תועלת לחולים אלה. חשוב לציין שאין צורך לצנתר ולהדגים את מערכת העורקים במלפורמציות ורידיות.
 
מלפורמציה עורקית-ורידית
מלפומציה עורקי- ורידי, ופיסטולה עורקי ורידי נחשבים למלפורמציות עם זרימת דם גבוהה. הם עשויים להופיע כנגעים פועמים, חמים למגע ועם אריתמיה בעור. אלו הם ללא ספק, הנגעים המאתגרים ביותר ובעלי סיכון גבוהים בטיפול. מלפומציה עורקי- ורידי הינו נגע מולד, המערב חיבור לא תקין בין העורקים לבין הורידים ללא המצאות של נימים.יש לציין שמלפומציה עורקי- ורידי, ופיסטולה עוריקי ורידי הוא יותר נפוץ במוח ועמוד השדרה, אך השיחה הזאת מוגבלת למלפורמציות בפריפריה. נגעים גדולים עלולים להוביל לאי ספיקת לב עקב חזרה לא מאוזנת של דם ללב הימני. טיפול של מלפורמציות וסקולריות עם זרימה גבוהה מציב אתגרים ייחודיים. כמו מלפורמציות אחרות, ניתוח הוא לעתים רחוקות אפשרות ריאלית, וקיים סיכון של דימום משמעותי, שאסור להמעיט בערכו. אם יש אחד או כמה חיבורים עורקים-ורידיים בפיסטולה עוריקי ורידי, ריפוי עשוי להיות אפשרי על ידי הצבת חומר אמבולי לתוך החיבורים וסגירת הקשרים ביעילות ולצמיתות. הכחדת ה"נידוס" (אזור אנטומי שבו העורקים מתחברים ישירות לורידים, ללא תשתית של נימים) עצמו הוא המפתח לטיפול במלפומציה עורקי-ורידי, מאחר שצעד זה מבטל את המעגל של הזרימה בהתנגדות נמוכה שהוא המניע לזרימת דם לתוך הנגע. הכחדה של הנידוס יכולה להתבצע עם נוזל אמבולי ו / או אבלציה כימית. לעתים קרובות שילוב של נתיבי גישה פרקוטני, טרנס-עורקי וטרנס-ורידי, הכרחי. לסיכום, אנומליות וסקולריות מהווים מערך מרתק של גידולים וסקולרים ומלפורמציות וסקולריות. הן צריכות להחשב כמחלה כרונית שבדרך כלל לא ניתנת לריפוי, אך על מרבית המטופלים ניתן להקל משמעותית בעזרת טיפול. ייעוץ כן ואמין לגבי ציפיות של מטופלים אלו הוא הכרחי. שימוש בטרמינולוגיה נכונה על פי ה ISSVA מאפשרת הבנה אחידה ואבחנה מדויקת. טיפול זעיר פולשני הוא הכלל, במיוחד למלפורמציות וסקולריות, אולם להתערבות ניתוחית וטיפול תרופתי, יש תפקיד חשוב במקרים מסויימים. טיפול מולטי-דיציפלינארי במטופלים עם אנומליות וסקולרות מאפשר סיעור מוחות חילופי רעיונות ואפשרויות טיפול מגוונות ומוביל לתוצאות טיפול מיטביות.
 
מלפורמציה לימפטית
מלפורמציות לימפטיות (המוגדרים, לעיתים, בטעות, "לימפנגיומה") הם גם נחשבים למלפורמציות עם זרימה נמוכה. המצג שלהם בדרך כלל רך נמעכים בנקל, ולעיתים כשיש דימום לתוך הציסטה הם יהיו בעלי גוון כחלחל או אדמדם. באופן מסורתי, הם מסווגים כמקרו-ציסט או מיקרו-ציסט בהתבסס על גודל הציסטה. אך בפועל הקריטריונים להסיווג של מקרו או מיקרו-ציסט הם שרירותיים. חשוב יותר הוא לסווג את הנגעים כמקרו-ציסט, אם ניתן לראות את הציסטה באולטרסאונד, וכמיקרו-ציסט אם לא ניתן לראות. מלפורמציות לימפטיות בדרך כלל נוטים להזדהם בנוכחות של זיהום מקומי או סיסטמי. הם עשויים גם לגדול באופן דרמטי עקב דימום ספונטני לתוך הציסטות. סקלרוטרפיה מהווה עמוד התווך של הטיפול עבור מלפורמציות לימפטיות, בשלל סיבות דומות לאלו שהוזכרו לעיל עבור מלפורמציות ורידיות. נגעים עורים שטחיים או ריריים, עשויים להגיב היטב לטיפול בלייזר פחמן דו חמצני . השימוש בתרופה מסוג סירולימוס הולך וגדל ומהווה טיפול חשוב במלפורמציות לימפטיות נרחבות ,במיוחד מסוג מיקרוציסט [7].
 
מלפורמציה קפילרית
מלפורמציה קפילרית הנקראת גם בשם port wine stain הם כתמי לידה על העור. טיפול בלייזר יכול לעזור להעלים או להבהיר את הכתם.

תסמונת קליפל טרנוני:
תסמונת קליפל טרנוני היינו קומבינציה של כמה סוגים של מלפורמציות וסקולריות והגדלה של הגפה המעורב. מטופל עם תסמונת קליפל טרנוני דורש טיפול רב-תחומי של מומחים שמוקדשים למלפורמציות וסקולריות.

המנגיומות:
גידולים וסקולרים הינם נאופלזמה והרוב המכריע של אלה, הם המנגיומות אינפנטיליות. המנגיומות אינפנטיליות אחראיות על הרוב המכריע של אנומליות וסקולריות (>99%) . להמנגיומות אינפטיליות, בדרך כלל, המצג שלהם יופיע כאודם על האור עם הילה לבנה מסביב. לרוב, במגע הם יהיו רכים, לא רגישים ונראים כנגעים מוצקים עם כלי דם בולטים בהדמיה. רוב ההמנגיומות האינפנטילית נסוגות לבד עד גילאי 7-9 שנים. אלה שגורמות תפקוד משמעותי לקוי או בעיה קוסמטית, דורשים טיפול תרופתי בבטא בלוקרס כמו דרלין [2]. המנגיומות באזור הפנים או בדרכי האוויר, או אלו הגורמות לסיבוכים משניים, כגון דימום מהנגע או כיבים בעור, צריך לשקול טיפול מוקדם בבטא בלוקרס. חשוב לציין שטיפול צריך להיות יזום במהלך שלב "השגשוג" של מחזור החיים של ההמנגיומה, שזה מרגע הלידה עד גיל שנה בערך. התרומה של הטיפול התרופתי לאחר תקופה זו קטנה אם בכלל. טיפולים תרופתיים אחרים, כגון סטרואידים ואינטרפרון שימשו בעבר כטיפול להמנגיומות אינפנטילית. אלו עדיין משחקים תפקיד במקרים נבחרים, אך הטיפול בבטא בלוקרס הופך להיות הטיפול העיקרי. טיפול כירורגי, שמור לנגעים שאינם נסוגים בכוחות עצמם וגורמים לתפקוד משמעותי לקוי או לליקוי קוסמטי. יְלָדִים עם נגעים בפנים או באזורים אנטומים רגישים, או אלו עם דימום או נמק עורי, יש להפנות להערכה כירורגית מוקדמת. ישנם גידולים וסקולרים אחרים אם כי אלו נדירים ביותר, ולא נרחיב עליהם כאן.