לכושר האירובי חשיבות רבה בהגעה להישגים ספורטיביים במאמצי סבולת בינונית הנמשכים לפרקי זמן של 3 עד 20 דק' ובמאמצי סבולת ממושכת הנמשכים יותר מ- 20 ד'. מדידה והערכת המצב הנתון של הכושר האירובי מהוות תנאי בסיסי לכניסה לתהליך מקצועי ואיכותי לשיפור הכושר האירובי, ולשדרוג רמת האימונים אצל מתאמנים הנמצאים בשלביו השונים של תהליך האימון. כימות והערכת הכושר האירובי בזמן נתון באמצעות מדדים אובייקטיביים מאפשרות הצבת יעדים, ומהוות בסיס להשוואה לאחר הערכה חוזרת. השגת היעד הספורטיבי מחייבת שדרוג תהליך האימון על ידי קביעה מדויקת של משתני האימון (עצימות, משך ותדירות) על בסיס מדדים פיזיולוגיים אישיים כמו צריכת חמצן מרבית וסף אנאירובי (סף חומצת חלב).
בשלהי המאה העשרים חל שינוי מהותי במאפייני הפעילות הגופנית של בני האדם בחברה המערבית המודרנית. התמורות הטכנולוגיות המואצות הפחיתו את הצורך בפעילות גופנית ספונטנית לצורך הקיום היום-יומי, הביטחון והניידות. ההכרה בחשיבות הפעילות הגופנית לבריאותו של האדם והקשר הברור שבין כושר גופני נמוך ותחלואה ממחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת וסוגי סרטן שונים האיצו את שילובו של האימון הגופני המובנה והמתוכנן כחלק מאורח החיים. מבין מרכיבי הכושר הגופני, לכושר האירובי נזקפת החשיבות הרבה ביותר בהיבט הבריאותי. הערכה אובייקטיבית של הכושר הזה הכושר הזה מראה על רמת הסיכון הבריאותי ומאפשרת מתן מרשם לפעילות שתביא לשיפור בכושר.
נוסף לשיפור בכושר האירובי למטרות בריאותיות וספורטיביות, לפעילויות המבוצעת (הליכה, ריצה, רכיבה וכד') ישנה תרומה משמעותית להוצאה האנרגטית של האדם. העדויות המחקריות מראות שבאמצעות שילוב של בקרה תזונתית ופעילות גופנית ניתן ליצור מאזן קלורי שלילי שיסייע בהפחתת משקל שאותו ניתן לשמר לאורך זמן. חישוב המאזן האנרגטי דורש מידע מדויק לגבי חילוף החומרים של האדם וכמות האנרגיה שמנוצלת על-ידו בעת ביצוע פעילות גופנית מובנית ומתוכננת.
בדיקת מאמץ מורחבת
מהנאמר לעיל ניתן לראות שתכנון נכון של אימון אירובי להשגת שיפור בריאותי וספורטיבי ולהפחתת משקל דורש:
- מדד מהימן ותקף שבאמצעותו ניתן לאמוד את הכושר האירובי
- מידע מדויק אודות עצימות האימון המיטבית לפיתוח הכושר האירובי
- מידע מדויק על העלות האנרגטית של מאמץ נתון
בדיקת המאמץ המורחבת והייעוצים הנלווים נמשכים כשעתיים וכוללים:
- מילוי שאלון רפואי והערכה רפואית על-ידי רופא ספורט
- חיבור למערכת אק"ג, בדיקת אק"ג ולחץ דם במנוחה
- חיבור למערכת מטבולית
- ביצוע מאמץ מדורג עד הגעה למאמץ מרבי (מוגבל תסמינים - Symptom limited). משך המאמץ 12-8 דקות, והוא יכול להתבצע על גבי מסילה או אופניים ארגומטריים (ראה תמונה). אק"ג ופרמטרים נשימתיים ומטבוליים* מנוטרים במשך כל המאמץ.
- בדיקת אק"ג ולחץ דם במהלך ההתאוששות
- מפגש עם פיזיולוג מאמץ לניתוח ממצאי הבדיקה*
- מפגש סיכום עם רופא הספורט.
הממצאים
הממצאים המתקבלים מבדיקת המאמץ המורחבת הם אלה:
- מאפייני הפעילות החשמלית של הלב על גבי תרשים אק"ג ותגובת לחץ הדם, המעידים על כשירות הלב וכלי הדם לבצע מאמצים גופניים.
- מדד פיזיולוגי הנקרא צריכת חמצן מרבית - צח"מ (VO2max) (איור 1). באמצעותו ניתן לכמת ולהעריך, על בסיס נורמות המותאמות לגברים (טבלה 1) ולנשים (טבלה 2), את הכושר האירובי של הנבדק/ת. הנורמות וההערכה התואמת מתייחסות לאוכלוסייה רגילה ולא לספורטאים. בספרות המקצועית ישנן נורמות לענפי הספורט השונים, על-פיהן ניתן להעריך את יכולתו האירובית של הספורטאי ואף לחזות את הישגיו הספורטיביים.
הנבדק, שבדיקתו מתוארת באיור 1, הוא בן 48 וצריכת החמצן המרבית שלו, כפי שמוצגת באיור 1, היא 54.7 מ"ל/ק"ג/דקה. מהשוואת ממצאי הבדיקה לנורמות שבטבלה 1 ניתן לראות שביחס לבני גילו הנבדק נמצא מעל האחוזון 90 ובכושר אירובי "מצוין". נבדקים שערכי הצח"מ שנמדדו להם נמצאים מתחת לאחוזון ה-20 הם בעלי כושר אירובי ירוד המהווה גורם סיכון בריאותי להתפתחות מחלות שונות כגון מחלות לב וכלי דם, סוכרת וסוגי סרטן שונים.
- מדד פיזיולוגי הנקרא 'סף אנאירובי נשימתי' (איור 2). מדד זה מקביל לסף חומצת החלב, ובאמצעותו ניתן לדעת את עצימות המאמץ האופטימלית לפיתוח הכושר האירובי באימוני רצף בעצימות גבוהה. בטבלת נתוני הסף האנאירובי, הנמצאת בפינה הימנית התחתונה של איור 2, מוצגת עצימות המאמץ בסף האנאירובי בערכים של צריכת חמצן מוחלטת (מ"ל/דקה), צריכת חמצן סגולית (מ"ל/ק"ג/דקה), דופק (פעימות/ד'), מהירות ושיפוע כאשר הבדיקה מבוצעת על מסילה, והספק בוואט כאשר הבדיקה ברכיבה על אופניים. הסף האנאירובי של הנבדק (בן 24) שתוצאותיו מתוארות באיור 2 התרחש בדופק של 171 פעימות/ד' ובמהירות של 10.5 מייל (17 קמ"ש) ובשיפוע של 4%. אם הנבדק מעוניין להמשיך ולשפר את כושרו האירובי עליו לבצע את אימוני הרצף האיכותיים שנמשכים 60-50 ד' בדופק שבין 170 ל-175 פעימות/ד'. הצח"מ שלו היתה 68 מ"ל/ק"ג/ד', והיא מעידה על כושר אירובי (הספק אירובי מרבי) מצוין לבני גילו. הסף האנאירובי התרחש בצריכת חמצן של 62.4 מ"ל/ק"ג/ד', שמהווה 92% מהצח"מ. זוהי עדות נוספת לכושרו האירובי (סבולת אירובית) המעולה של הנבדק. אין פלא ששיאו האישי בריצת 10,000 מטר הוא 31:30 ד'.
- ערכים ממוצעים של 30 שניות בכל אחד מהרכיבים הבאים (טבלה 3): צריכת חמצן מוחלטת (מ"ל/ד'), צריכת חמצן סגולית (מ"ל/ק"ג/ד'), דופק (פעימות/ד'), מהירות ושיפוע כאשר הבדיקה מבוצעת על מסילה, והספק בוואט כאשר הבדיקה ברכיבה על אופניים.
באמצעות הטבלה ניתן לדעת במדויק:
- מהי העלות האנרגטית של הפעילות הגופנית שבוצעה, כלומר כמה קלוריות הנבדק מוציא ('שורף') בפעילות גופנית המבוצעת בדופק נתון.
- את הדופק בכל צריכת חמצן יחסית נתונה. לרכיב זה חשיבות רבה בעת תכנון אימונים איכותיים שבהם עצימות המאמץ נקבעת ביחס לצח"מ.